תהליכים רגשיים נפוצים שעצמאים מתמודדים איתם (אבל לא רק:)

ניהול עסק עצמאי הוא לא רק מהלך מקצועי, הוא גם זכוכית מגדלת לכל התהליכים הרגשיים שמלווים אותנו בחיים.
מה שקיים בתוכנו יעבור דרך פריזמת ההיבטים היומיומיים של העסק ולכן, מי שבוחר במסלול עצמאי, למעשה בוחר גם בתהליך התפתחות אישית- בין אם במודע או לא.
האתגרים השונים מציפים החוצה אמונות, רגשות וסיפורים. הם מעוררים בנו את מה שחבוי בפנים וזה בהחלט כולל גם את הדברים הכי המופלאים בתוכנו שעדיין לא הסכמנו להכיר בעצמנו. 
בתוך ניהול העסק נמצא את עצמנו בלמידה מתמדת ובהתמודדות מואצת, כשאין לנו ממש אפשרות לעקוף את המקומות הרגשיים או להניח אותם בצד, אלא רק לעבור דרכם.
כדי שנוכל לנוע בדרך הזו מתוך מודעות ולא רק מתוך תגובה, חשוב שנבין אילו תהליכים רגשיים מתעוררים אצל רבים מהעצמאים.
הנה כמה מהבולטים שבהם:

רגשות אשם מול טעויות וכשלונות

מה אם הבחירה שלי הייתה אחרת?
מה אם התשובה שלי הייתה מנוסחת באופן שונה?
למה לא למדתי מהפעם הקודמת?
איך נכשלתי במקום שבו דווקא הכי קל לכולם להצליח?
מה עשיתי לא בסדר? ועוד.
כשלונות וטעויות הם חלק בלתי נפרד מניהול עסק עצמאי, הם לא נחשבים לסטייה מהדרך כי אלו הם לגמרי חלק מהדרך עצמה.
בתוך ניהול העסק אנחנו לפעמים לומדים תוך כדי תנועה, מאמצים כלים חדשים ומתנסים בדברים בפעם הראשונה.
כל טעות היא גם מידע יקר ערך שמכוון ומדייק אותנו.
במקום להגרר לתוך שיפוט עצמי שלעולם לא ייטיב איתנו, כדאי לעצור, להתבונן בכנות ולשאול:
מה למדתי מזה? מה לא עבד? מה הייתי עושה אחרת בפעם הבאה?
אם נתייחס לטעויות שלנו כשלבים טבעיים בתהליך הלמידה, אנחנו נפתח סבלנות כלפי עצמנו, חוסן פנימי וגם נכונות לחזור ולנסות שוב עם תובנות חדשות ובטחון שהולך ונבנה.

"אני לבד"

תחושת הבדידות בתוך ניהול העסק מוכרת היטב לרוב העצמאים.
היא נובעת מכך שכל האחריות, ההחלטות וההתלבטויות מונחות רק על הכתפיים שלנו, בלי שותפים לחלוק איתם את הדרך ובלי מסגרת שמספקת לנו שגרה (מלבד זו שאנחנו נקבע לעצמנו).
תחושת הבדידות מתחדדת במיוחד ברגעים של קושי, חוסר ודאות ואפילו הצלחות קטנות שלא תמיד יש לנו עם מי לחלוק.
לפעמים אנשים מהמעגל הקרוב אלינו (בני זוג, משפחה, חברים) רוצים לעזור ולתת עצות, אבל הם לא באמת מבינים את הדקויות, השיקולים המקצועיים והמורכבות שבדרך העצמאית- מה שיכול להעמיק בנו את תחושת הבדידות.
תמיד נוכל למצוא לעצמנו מרחבים שיקלו על תחושת הבדידות, למשל:
הצטרפות לקהילה מקצועית, חיבור לקבוצת פייסבוק כך שנוכל לשתף, לייעץ מעצמנו ולהרגיש שייכות, יצירת זמן עבודה במרחב משותף עם חבר\ה ועוד.
במקרה הזה ליווי עסקי מספק הרבה יותר מהכוונה ובניית תכנית, אלא גם אוזן קשבת, שותפות לסיעור מוחות וקבלת החלטות ובייחוד מישהו שרואה אותנו בעיניים טובות.

פרפקציוניזם

לרצות שהדברים יתבצעו על הצד הטוב ביותר זהו ערך חשוב.
אבל אם אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים, דוחים ומתעכבים בהוצאת דברים לפועל, ממעטים להתקדם ומרגישים כשלון כי הדברים אינם עומדים ברף הציפיות שהצבנו לעצמנו- חשוב לעצור ולבחון מה באמת עומד מאחורי תחושת הפרפקציוניזם הזאת.
האם קיים שם פחד שמנהל אותנו? האם בנינו לעצמנו בראש רף גבוה ולא אפשרי כדי להמנע ממה שבאמת מעורר בנו פחד?
תמיד נשאף לעשות את הדברים על הצד הטוב והמקצועי ביותר אבל, כדאי שנתעדף את מה שאנחנו רוצים להשיג כדי שנוכל להמשיך ולממש גם את הביצוע.
כך למשל, גם אם סרטון הוידאו שאנחנו רוצים להוציא החוצה ברשתות מאפשר הבנה מצוינת של המסר שלנו אבל השיער שלנו נראה לנו כמו סיבה מספיק טוב לא להעלות אותו- כדאי שנחשב מחדש את השיקול הזה.
אין באמת טעם לדחות שוב ושוב את הסרטון רק כדי להגיע לתוצאה ה"מושלמת".
אם יש משהו שעומד מאחורי הפרפקציוניזם ומפעיל אותו, הוא ישאר יצירתי וימצא בהמשך עוד הרבה סיבות משכנעות אחרות למה כדאי שנמשיך לשלול את התוצרים שלנו. 

הקושי לעשות "משהו שהוא לא אני"

לפעמים נפגוש משימות או צמתים שבמבט ראשון לא נזהה בהם את עצמנו.
"לצלם סרטון וידאו זה לא אני" או, "זה לא כל כך 'אני' לפרסם המלצה שכתבו עלי".
בתוך מרכיבי ניהול העסק אנחנו עושים הרבה מאוד דברים חדשים לראשונה וגם כאלה שאולי בחיים הפרטיים שלנו נעשה פחות.
זה קורה באופן טבעי כשלחברים שלנו אנחנו לא צריכים לשווק את העוגה המעוצבת שהכנו אבל כדי להגיע ללקוחות חדשים, זה בהחלט צעד חשוב בדרך.
במצבים כאלה שווה לבדוק האם אנחנו מסרבים לזוז מאיזור הנוחות שלנו או, שהאם באמת מדובר בעקרון וערך חשוב שלא נרצה לחצות אותו.
אין שום סיבה שננקוט בצעדים שנוגדים את הערכים שלנו, אבל לנסות לזוז מאיזור הנוחות ולהתנסות באופן שחדש לנו, יוכל ליצור לנו אפשרויות חדשות שיצרו תנועה מיטיבה בעסק שלנו.

דחיינות

בתוך ריבוי המשימות של היבטי העסק השונים, ישנן המשימות האלה שנגררות ממקום למקום ונדחות בכל פעם מחדש.
הדחיינות כשלעצמה יוצרת הרבה פעמים מצוקה כי היא מובילה אותנו לתחושה שמשהו לא בסדר בנו, שאין לנו את הכח להתמודד עם מה שמאיים עלינו, או, שאנחנו עצלנים. היא לרוב תגרור איתה רגשות אשם וכעס שמופנים כלפי עצמנו, מה שעוד יותר יקשה על העשייה.
מקור הדחיינות נובע מתוך פחד או המנעות וכשנבין מדוע, יהיה לנו הרבה יותר לחצות אותה.
הרי אם היינו פוגשים ילד קטן שמתמהמה מול מעבר החצייה ומספר לנו שהוא מפחד לחצות את הכביש אנחנו לא ננזוף או או נאיץ בו, רוב הסיכויים שנחזיק לו את היד, נלווה אותו במעבר החצייה או נלמד אותו ונעניק לו כלים כדי לעזור לו עם הקושי שלו.
אז מדוע שלא נפעל ככה גם כלפי עצמנו?

ניהול עסק עצמאי הוא הרבה מעבר לתכנון אסטרטגי ושיווק חכם.
זהו גם מסע אישי עמוק של התפתחות אישית והתמודדות עם החלקים הכי אנושיים שבנו.
האתגרים שבדרך לא נועדו לשבור אותנו, אלא להאיר על המקומות שזקוקים לתשומת לב, לחמלה ולצמיחה.
כשאנחנו לומדים להקשיב לרגשות שעולים, לשהות איתם בלי שיפוט ולבחור להגיב ממקום של חוזק פנימי אנחנו לא רק מקדמים את העסק שלנו, אלא גם את עצמנו.
חשוב שנזכור בכל שלב בדרך: המסע הזה לא דורש מאיתנו שלמות אלא נוכחות, כנות ואמונה ביכולת שלנו להתפתח ולגדול.