על תסמונת המתחזה ופקפוק עצמי

'תסמונת המתחזה' (imposter syndrome) ששמה הוטבע על ידי צמד הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס, מתבטאת בשיח פנימי מתמיד של ביטול הערך המקצועי- עצמי.
אנשי מקצוע רבים ומוערכים מעידים על נוכחות השיח הפנימי הזה בתוך העשייה המקצועית שלהם.
לאנשים שמרגישים את תחושת ההתחזות ישנו צורך פנימי מתמיד בהסתרה מאחר ולא משנה עד כמה הם צברו נסיון מקצועי והערכה- תמיד תתלווה בתוכם ההרגשה שזה לא מספיק ושהם לא באמת זכו לכך בזכות עצמם.

איך התסמונת מעוותת את התפישה שלנו כלפי עצמנו?

• ההצלחה נתפסת כצירוף מקרים, מזל או יתרון חיצוני- לא כתוצאה של ידע, ניסיון או כישרון. זה "קרה" לנו, לא בזכותנו.
• התחושה הפנימית היא שאנחנו מקבלים הערכה מוגזמת מקולגות, לקוחות או בעלי סמכות ושאין בנו באמת את מה שהם מייחסים לנו.
• אנחנו מרגישים שנצטרך לעבוד קשה יותר מהנדרש, להוכיח שוב ושוב את ערכנו, ולפצות על כך שאנחנו לא באמת מי שחושבים שאנחנו.
• נרגיש שלא מגיע לנו לדרוש תשלום או לבקש העלאת שכר כי העבודה שלנו אינה מספיק טובה בשביל לקבל עליה גמול הולם.
• כל אתגר מקצועי חדש ילווה בחרדה ובצורך שלנו להוכיח את עצמנו מחדש, כאילו כל הצלחה קודמת לא נחשבת או לא באמת שלנו.

הסיפור של יובל

יובל (שם בדוי שהיא בחרה) בת 47, בעלת שלושה תארים מצטיינים במקצועות שונים, אחד מהם כאמנית רב תחומית, הציגה בתערוכות ואף זכתה בפרסים, מתארת את שיח ההתחזות הפנימי בתוכה:
"התחושה היא שהצלחתי לעבוד על אנשים שאני ציירת. אני מופתעת כשרוצים לקנות ממני וכשאנשים מוכנים להשקיע את הכסף שלהם במה שאני עושה".
בכדי להמחיש את הפער הגדול בין תחושת הההתחזות הפנימית שלה, לבין פרי היצירה של יובל, הנה אחד מסגנונות הציור שלה;

יובל זוכה לציונים גבוהים בלימודי התואר אבל הקול הפנימי הקטן בתוכה אומר לה שזאת הייתה הצלחה מתוך פוקס, שהמבחן היה קל מידי או שפשוט היה לה מזל ממש טוב.
"לפעמים זאת הרגשה של 'איך הצלחתי לעבוד על כולם שאני כל כך טובה במה שאני עושה'. זה מפתיע אותי כל פעם מחדש".
יובל מתארת שקשה לה לענות במה היא עוסקת כשהיא נשאלת לכך.
"אני לא יודעת אם אני אמנית, כי אני לא בטוחה שאני יודעת באמת לצייר".
ביטוי נוסף של תחושת ההתחזות, הוא הקושי של יובל בתמחור העבודות שלה כי היא ממעיטה בערכן ונראה לה שהן נעשות כאילו רק 'על הדרך'.
לא פעם קרה לה שהעבודות שלה בוצעו ללא דרישת שכר או תשלום מצידה.

תסמונת המתחזה משרתת פחדים ואמונות שקיימים בכל אחת ואחד מאיתנו במידה כזאת או אחרת וכפי שיובל חווה- היא שכיחה הרבה יותר דווקא בקרב אנשים בעלי הישגים וכשרונות יוצאי דופן.
בעידן הרשתות החברתיות שבהן הכל מוצג כל כך נוצץ ויפה, הפער שבתוכנו גדל ומתרחב עם ההשוואה בין מה שמוצג באופן "מושלם" בחוץ לבין תחושת חוסר הערך בתוך השיח הפנימי, הסודי, המתעתע כל כך.

תסמונת המתחזה מחבלת בתחושת הסיפוק וההגשמה וכדאי להתפנות ולטפל בה.
מי שאינו חושף החוצה את המחשבות והדיבור הפנימי הזה אודות עצמו, נשאר כלוא בין כתליה של התסמונת החמקמקה וממשיך להאמין לה ולתפוש את עצמו בהתאם.
תסמונת המתחזה היא לא גזירת גורל וכדאי לטפל בה כדי לחיות בחופש פנימי ובסיפוק מקצועי מלווה בתחושת ערך עצמי.
הצעד הראשון יהיה להבין שהקול הפנימי המבטל הזה שאנחנו שומעים לפעמים בתוכנו, הוא לא באמת קולנו הפנימי אלא רק נציג נאמן של הפחד- המתחזה היחידי האמיתי בסיפור.