להתרגש מעצמי דרך סיפור חדש

לפעמים אנחנו נותנים לפרשנות שלנו על עצמנו משקל כל כך כבד, עד שהיא הופכת למזוהה איתנו. 
אנחנו מאמצים סיפור מסוים על מי שאנחנו ואז ממשיכים להזין אותו דרך קולות חיצוניים שנותנים לו תוקף: "את לא מספיק רצינית", "אתה מתפזר", "זה לא אחראי".
הסיפור הזה לא באמת מתאר אותנו אלא מגביל את כל מה שאנחנו רוצים לממש. הוא קובע מה ראוי, מה חסר, ומה צריך לתקן.
אפשר וכדאי לרכך את המבט שדרכו אנחנו מביטים על עצמנו. 
במאמר הקצר הזה אני רוצה להציע פרוז'קטור חדש: הזרקור שלו יכול להאיר אותנו באור אחר לגמרי, כזה שישנה את נקודת המבט שלנו על עצמנו ועל הסיפור שלנו.
נכוון את הזרקור דווקא אל המקומות בתוכנו שהתרגלנו לשפוט באופן אוטומטי, כלומר, נכוון דווקא למה שהיינו הכי רוצים לתקן בעצמנו.

איך לשנות את הסיפור שלי דרך נקודת מבט חדשה?

בשנים האחרונות העולם הניו אייג'י מציע דרכים של שינון אמירות חיוביות בדרך זו אחרת כדי לשנות את התפישה שלנו על עצמנו וככה גם את המציאות.
לאמץ דרך של חשיבה חיובית זה נהדר, אני בעד! אבל לרפא את הכאב שלנו, או לגעת במהות שלנו דרך מנטרות חיוביות, קצת פחות. 
למה? 
כי כל שינון מנטלי נשאר בגבולות המנטליים של המחשבות שלנו ולא חוצה את הקווים שכדאי לחצות: אלה שנוגעים ומתחברים לבטן שלנו, ללב, להתרגשות, לכאב ולפחד- אלה שמותר וכדאי לגעת בהם.
במקום לנסות למחוק את מה שנתפש כשלילי ולהחליפו בחיובי, מה שנוכל לשנות באמת זה את הנקודה שדרכה אנחנו מביטים על עצמנו. 
נוכל לספר סיפור חדש שלא מסתיר את המורכבות הייחודית שלנו, אלא מחזיק אותה בגאווה מתוך חיבור חדש לעצמנו. 
השינוי הזה, שלא דורש כלים מיוחדים או מימון, יכול ליצור התנסות חדשה והתרגשות אחרת מעצמנו, כזאת שנשענת על הדרך הייחודית שלנו לבטא את עצמנו בעולם. 

להתרגש?

ילדים עושים את זה על בסיס יומיומי, זה קורה באופן טבעי ומבלי להזדקק לאישור- צריך רק להשקיף עליהם מהצד משחקים כדי לזהות את ההתרגשות הפשוטה הזאת. 
עם הזמן, אנחנו לומדים לכבות את ההתרגשות מעצמנו ולהחביא אותה מאחורי תנאים, חוקים וביקורת עצמית. 
אנחנו אומרים לעצמנו מתי לגיטימי להגיד שאנחנו טובים, מתי מגיע לנו לראות את עצמנו באור רך ויפה, מה לא בסדר איתנו וצריך לתקן ואיפה אין לנו שום סיבה להתרגש מעצמנו אם זה לא מגובה בתוצר, ציון או הסבר משכנע. 
בכולנו טמונים חלקים מאתגרים ואנחנו פוגשים מכשולים וקשיים שמצטלבים איתם שוב ושוב במהלך החיים שלנו, אבל זה לא צריך לנטול את הזכות הבסיסית והכל כך טבעית להתרגש מעצמנו.
הנה כמה דוגמאות ליכולת שלנו לשנות את הסיפור ולהתבונן על עצמנו מתוך נקודת מבט חדשה שכיף לצמוח מתוכה:

פיזור, או:
סקרנות אינטלקטואלית, חשיבה רב תחומית, נאמנות עצמית, גמישות מחשבתית, תשוקה, יכולת ליצור חיבורים בין דברים שונים

חוסר התמדה, או:
אומץ לעזוב כשכבר לא מתאים, גמישות בדרך, יכולת הסתגלות מהירה לשינויים, פתיחות לאפשרויות חדשות, חיבור לצרכים האישיים, עקביות בהקשבה לקול הפנימי שמכוון את הדרך

חולמנות, או:
יכולת לדמיין פתרונות יצירתיים, חשיבה מחוץ לקופסה, עושר פנימי ודמיון מפותח, תמימות, ראייה רחבה של חזון

בלגניסטיות, או:
יכולת לתפקד במצבי אי- ודאות, גמישות מחשבתית, יצירתיות, שחרור משליטה, חופש פנימי, יכולת לאחוז ולנהל קצוות שונים 

עקשנות, או:
נחישות, דבקות בערכים, אמונה בדרך, יכולת להתמודד עם אתגרים, כח רצון, אי התפשרות על הדרך, אמון חזק , אמונה מובילה

איטיות, או:
דיוק ותשומת לב לפרטים, חשיבה מעמיקה, דבקות באיכות הביצוע, יכולת להעריך ולשקול דברים ביסודיות רבה, הקשבה לקצב האישי

לכתוב את עצמנו מחדש

מה יקרה אם נבחר לספר על עצמנו סיפור אחר?
אם נתחיל להתייחס לעצמנו מתוך סקרנות והתרגשות ולא מתוך שיפוט?
אם נראה באיכויות שלנו (אלה שראינו כחולשה) מקור של חוזק, ייחודיות ובסיס טבעי ליצור מתוכו את כל מה שאנחנו רוצים לממש בעולם?
האם הנאמנות לצרכים והתשוקה שלנו והבחירה במסלול שבו אנחנו קשובים לעצמנו יכולים להיות מסופרים באור אחר, חיובי?
הסיפור החדש והנרטיב האישי יכולים לשנות לנו את החיים ואת איך שאנחנו רואים ומציגים את עצמנו החוצה. 
שינוי נקודת המבט על עצמנו ישפיע גם על המציאות שלנו-
נוכל לפגוש יותר אפשרויות והזדמנויות שיתאימו לנו, נציג את עצמנו באופן תואם ולא נתחמק מסיטואציות מתוך הפחד שיחשפו את בנו את החלקים ה"מקולקלים". 
כשנזהה את נקודות החוזק שלנו ונבין טוב יותר את מה שמרכיב אותנו, נוכל לכוון למקומות עבודה ומערכות יחסים מיטיבים שיתמכו בהתפתחות שלנו ויתאימו לכל מי ומה שאנחנו באופן חדש ואחר.