מה שיוצר תנועה, או: איך להזיז הרים בקלות רבה יותר

לפעמים יש איזה ואקום כזה שנועל אחריו את הדלת ומשאיר אותנו בחוץ.
אנחנו נתקעים ולא יודעים לאן לפנות, מסתבכים עם עצמנו ומדשדשים במקום.
הדבר הכי מיוחל יהיה שינוי או תנועה חדשה שבה משהו יקרה, אבל, כל מה שאנחנו מקבלים זה גלגל קוצים ננשב ברוח המדבר.
בחרתי 3 תרגילים שיכולים לחולל שינוי פנימי משמעותי באופן מאוד נגיש ופשוט.
אין בתרגילים האלה מאמץ כי הם מצריכים רק להוסיף נקודת מבט חדשה ובכך לשנות את המציאות ואת התנועה שלנו לקלה יותר.
מתי בפעם האחרונה הזזת איזה הר קטן?

לשחרר את מה שאנחנו יודעים וזוכרים על עצמנו

לזיכרון שלנו יש כח גדול ולפעמים הוא לא משרת אותנו בכלל.
אם טבוע בנו זכרון שאנחנו לא טובים במשהו או שהוא הולך להזיק לנו, הוא ישאר איתנו לדיראון עולם או, עד שנבין שתמיד אפשר לבחון אותו מחדש.
זה יכול להיות זכרון של כשלון מר, או איזו אפילו איזו הערת שקיבלנו פעם מבחוץ- סטייל מה אנחנו כן ומה אנחנו לא- במה אנחנו טובים ובמה פחות.
אבל, מה אם היה לנו מתג דמיוני בראש שיכול למחוק את רשמי העבר שלנו ולא היינו יודעים שום דבר על על אי היכולת שלנו לממש, ליצור או להתמודד?
בינתיים אין לנו כפתור כזה, אבל שווה לנסות ולהטיל ספק במה שאנחנו חושבים שהוא אמת מוחלטת לגבי עצמנו.
למשל, אם קשה לי מאוד לעשות משהו, כי "זה לא אני" -אפשר להוסיף סימן שאלה שמטיל ספק גדול בהנחה הזאת.
התרגיל הזה בעיקר מאפשר לנו להבין שכל דבר הא בר שינוי והתחדשות, גם כשאמונה חזקה אודות עצמנו נשענת על זכרון משמעותי, אפשר לבחון אותה מחדש.

איך עושים את זה?
אם אנחנו עומדים מול אתגר מסוים, נכתוב משפטים קצרים לגביו שמסתיימים בסימן שאלה שמחליף את סימן הקריאה ההחלטי:
"אני לא טובה בעמידה ודיבור מול קהל?"
"לדבר מול אנשים אחרים מפחיד אותי?"
"אני לא יכולה ליצור סדנה?"

אחרי שאיפשרנו לעצמנו לערער על האמונה החזקה הזאת בתוך עצמנו, נמשיך לבדוק איך יהיה לנו קל לנסות בכל זאת וניצור לעצמנו רשימה של אפשרויות, למשל:
- לצפות בהדרכה בנושא
- לשוחח עם מישהו שכבר עשה את זה
- למצוא טיפול סביב הנושא 
- לכתוב לעצמי את כל מה שמפחיד אותי בסיטואציה הזאת

כל אלה יצרו תנועה חדשה שלא מבטלת את הזכרון שלנו אודות עצמנו, אלא יפתחו פתח ליצירת זכרון חדש של אפשרויות עתידיות.

לבחור גם וגם

אם מצאנו את עצמנו תקועים או מדשדשים בתוך אתגר, נוכל לבדוק האם נוכל לגייס עבורו עוד אפשרות: נקודת מבט נוספת, גישה מקבילה.
כשאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות משהו רק בדרך אחת זה מקשה עלינו, כי אם הדרך הזאת מאיימת עלינו אנחנו נשארים חסרי אונים.
הנה דוגמה מהקליניקה שלי (ובאישורה של ר' כמובן):
ר' היא אמנית מוכשרת מאוד, היא נתקלת בקושי עם שיווק המוצרים שלה ובמהלך הזמן היא משתפת שיש בה שני חלקים. "אני מבינה שאני גם רוצה לצאת לאור ולהיחשף וגם להשאר בפינה השקטה שלי. יש בי חלקים שסותרים אחד את השני". 
כשאנחנו מרגישים שאין ברירה וצריך לבחור, שאנחנו צריכים להיות נאמנים למשהו ושאי אפשר 'גם וגם', זה יכול להשאיר אותנו עמוק בתסכול ובאותו המקום.
אבל, מה אם ר' יכולה להסכים לדרך שבה אפשר גם לממש פרנסה מהעבודות שלה כפי שהיא רוצה, וגם לממש את הרצון בפינה השקטה ואינטימית?
שתי הבחירות האלה יכולות להתקיים במקביל ולתמוך זו בזו בצורה מדהימה.

איך עושים את זה?
יושבים לכתוב אפשרויות נוספות ובודקים כיצד הן יכולות להתקיים במקביל.
מה ה'גם וגם' שלך?

לעשות משהו חדש

כשאנחנו עושים פעולה חדשה גם אם כשהיא לא קשורה באופן ישיר לעסק, היא יוצרת תנועה עם אנרגיה חדשה.
כשיש סדר קבוע הוא הופך לקבעון מנטאלי וכשאנחנו עושים משהו חדש, אנחנו כמו משקשקים את כדור השלג- כל פעולה חדשה יוצרת דפוס חדש של תנועה.
אפשר לבחור בפעולות יומיומיות ושגרתיות מאוד ולשנות אותן לסדר חדש כמו למשל- לתלות את הכביסה לפי צבעים, ללכת בדרך אחרת כשזורקים את הזבל, לשנות את סדר הפעולות במקלחת.
הנה עוד כמה אפשרויות שאפשר לעשות באופן חדש ויזום:
-לפתוח את הבוקר עם אוכל חדש
-לעשות הפסקה שונה במהלך היום
- לכתוב פוסט באופן שונה ממה שנכתב עד עכשיו
-לכתוב לעצמך פתק ממש מפרגן ולתלות לידך
-לעשות סלפי באופן שאף פעם לא עשית
-לבקש עזרה עם משהו ש'יושב' ולא תכננו לפתור אותו היום
-ללמוד משהו קטן חדש

תמיד העדתי על עצמי שאני יודעת להזיז הרים אם אני רק רוצה. עד שיום אחד פתאום הבנתי שכבר תקופה ארוכה אני לא מזיזה הרים יותר.
נוכחתי לראות שאני פשוט בוראת הר חדש במקום ההר שהייתי צריכה להזיז (מה שפתאום נשמע לי די מייגע).
אין סוף ליצירתיות שלנו והיא משמעותית מאוד דווקא בתוך עצמנו, כשאנחנו מבקשים לדמיין או ליצור יש מאין או לגייס תנועה חדשה וזה אפשרי. בדיוק ככה קסמים קורים.