להיות מולטי בעולם ממוקד

כבר מגיל מוקדם מצופה מאיתנו להתמקד, הציפיה החברתית הרווחת (אם כי פחות ופחות משהיה בעבר) היא שנדבוק במאפייני המגדר שמזוהה איתנו; דרך הלבוש, הצבעים והמשחקים שתואמים לו.
בחירה במאפייני המגדר השני עלולה לגרור תגובה מאיזו דודה שתמיד נמצאת בסביבה: "אבל זה של בנות.. אתה לא צריך את זה" או ההפך.
בהמשך, הבחירות שלנו הופכות להיות מורכבות ומסועפות יותר.
התחושה היא שאם נצהיר על משיכה טבעית למרחבים שונים זה מזה, אנחנו נבלבל את הסביבה ונצטייר כבני אדם לא החלטיים, מתנדנדים, מפוזרים או מבולבלים.

ה"דרישה" למיקוד ברור נוגעת לכל תחום: בחירת מקצוע, העדפות תזונה, סגנון לבוש, זיקה לדת ועוד.
כשאנחנו מתבגרים, המיקוד המיוחל הוא הנורמה והמילה 'ייעוד' מרחפת לנו מעל הראש כשזה נוגע לקריירה- אי אפשר 'גם את זה וגם את זה' וצריך לבחור: או זה, או זה. 
אבל הבחירה בהתמחות מקצועית ממוקדת לא תמיד תתאים להעדפות, לתשוקה, להשקפת העולם, או לנטיית הלב שלנו. 
היא לא באמת תשרת אותנו אם הרצונות הפנימיים שלנו לא ישתקפו דרכה. 

את מי הבחירה הממוקדת משרתת?

הבחירה בהתמחות ממוקדת מאפשרת בטחון: הגדרה ברורה, כיוון ותכנון מול מטרה אחת, יעילות, נוחות, השתייכות וסיפוק גדול מעצם הדבקות בה- אם לכך אנחנו שואפים.
נדיר שנשמע את אותה הדודה בסביבה אומרת "איזה יופי שלמדת תואר ראשון רק כי זה עניין אותך! מה בא לך ללמוד עכשיו?".
מערכת הנורמות מופנמת היטב בתהליכי החשיבה שלנו ולכן אם חרגנו ממנה, אם הבחירה הממוקדת הפכה למרובה- קולות הסמכות החיצונית יאותתו לנו שאנחנו לא בכיוון הנכון: "צריך לבחור, אי אפשר גם וגם". (אני אשאיר לך לדמיין את הטון והנימה של הדודה).

אז את מי הבחירה הממוקדת משרתת?
- את מי שבוחר בה, מתוך שמחה וסיפוק.
אנשים רבים יוצרים לעצמם נתיב התמחות מקצועית אחת ברור וממוקד, הם צועדים ומתפתחים בו בהמשך הדרך המקצועית והאישית שלהם מתוך סיפוק והנאה גדולה.
אנשים אלו אינם רואים צורך בלימוד תחומי מקצוע אחרים והם לא מרגישים תחושת החמצה אל מול הבחירה הזאת.

- את הסביבה והחברה שממסגרת נורמות ואידאל שאינם מערערים את הבטחון שלה, כמו הדודה שיודעת בוודאות מה טוב בשבלנו.

את מי הבחירה הממוקדת לא משרתת?

את מי שהבחירה שלו מתאווה להיות מרובת תחומים.
אצל אנשים מרובי תחומים, הדרישה להתמקד בתחום מקצוע אחד עלולה ליצור קשיים רגשיים ודפוסי חשיבה שמאופיינים בצמצום עצמי: תחושת חוסר בטחון, חוסר שייכות, דימוי עצמי פגוע או תחושה חסרת מימוש.
הבחירה הממוקדת מצמצמת את אנשי המולטי, מקצצת את להם את הכנפיים והכי חשוב- עוצרת אותם מלהתפתח כפי טבעם ומונעת מהם את היכולת להעניק לעולם משלל מתנותיהם המרהיבות.

הבחירה הממוקדת לא משרתת את הצורך של אנשי המולטי בגיוון, את היכולת ליצור שילובי מקצוע מרתקים, את התשוקה ליצור חיים הרמוניים בתוך מרחבי עניין מרובים ואת הרצון ללמוד ולהתנסות במגוון תחומים.
כאנשי המולטי יצא לנו לשמוע לא פעם שאנחנו "חייבים להתמקד", אבל האם המחויבות הזאת באמת רלוונטית עבורנו?
האם היא באמת משרתת אותנו? 

אם ההתמקדות לא משרתת אותנו אין שום סיבה שאנחנו ננסה לסגל אותה לחיים שלנו בכח. היא לא תתרום לנו ויהיה קשה עד בלתי אפשרי עבורנו למצוא בתוכה מימוש, סיפוק ומשמעות.
הבחירה הממוקדת משרתת את מי שבוחר בה ומרגיש סיפוק בתוכה ולכן מי שאינו נמנה עם הבחירה הזו- מזכותו וחובתו למלא את חייו בדרך שבה ירגיש מסופק.

יש כל כך הרבה דרכים לחיות את החיים שלנו, בכל היבט.
תבניות שאינן מתאימות לנו לא מעידות על זה שמשהו לא בסדר איתנו.
מחוץ לכל תבנית יש עולם ומלואו והבחירה החופשית שלנו יכולה לסלול את הדרך שתענה על הצרכים והרצונות האינדיבידואלים שלנו.
המימוש והסיפוק הם לא גחמות חולפות, אלא ממש מטרת על שיכולה בכיף להחליף את המילה ייעוד.