תהליכים רגשיים נפוצים שעצמאים מתמודדים איתם (אבל לא רק:)

ניהול עסק עצמאי הוא גם זכוכית מגדלת לכל התהליכים הרגשיים שמלווים אותנו בחיים הפרטיים שלנו.
אתגרים מציפים אמונות, רגשות וסיפורים- הם מעוררים בנו את מה שחבוי בפנים כולל גם הדברים המופלאים בתוכנו שעדיין לא הסכמנו לראות בעצמנו.
בתוך היבטי העסק נמצא את עצמנו מתמודדים עם אותם הרגשות בצורה מואצת ומבלי שנוכל להתעלם מהם או להניח אותם בצד. 
הנה כמה מהתהליכים הרגשיים הנפוצים שכמעט כל עצמאי\ת מכיר\ה מקרוב:

רגשות אשם, טעויות וכשלונות

מה אם היינו נוהגים אחרת, מה אם לא היינו עונים בדרך הזאת?
למה לא למדתי מהפעם הקודמת? איך נכשלתי במקום שבו דווקא הכי קל לכולם להצליח? מה עשיתי לא בסדר? ועוד.
מה שלא מקדם אותנו היא ההלקאה העצמית שלא ממש יודעת להתפתח מתוך עצמה וליצור משהו חדש ומיטיב.
פגשנו תחושה קשה? כשהקולות המוכרים האלה צפים, הדבר הראשון יהיה להסכים להרגיש את כל מה שעולה בנו. במקום לשקוע אל תוך הפחד, נצא לחיבוק עצמי ונבחר לנו דרך התמודדות שתעצים אותנו.
אם קיים רגש כזה שנשאר תקוע וחוזר על עצמו לעיתים תכופות, שווה מאוד להתבונן בו לעומק, אפשר בעזרת איש מקצוע ואפשר גם לחקור את זה בעצמנו.
האפשור הרגשי יכול ליצור מרווח גדול יותר עבור הסקת מסקנות עד לפעם הבאה שבה נגיע לאותה הסיטואציה בדיוק ונפעל אחרת מתוכנו.
נוכל להיות פנויים להתייעץ ולקבל עזרה, להתפתח וללמוד, לייעל לוח זמנים, לפתח שיטות עבודה חדשות ולהמשיך לגדול ולהתפתח אישית ומקצועית. 

"אני לבד"

אחד הקשיים הכי גדולים בניהול עסק עצמאי הוא תחושת הלבד.
העבודה מהבית ללא עמיתים- לפעמים בחדר המשרד, לפעמים על שולחן המטבח, השאלות שעולות, ההתלבטויות: כל אלה יוצרים תחושת בדידות בתוך העסק.
ההרגשה שאין לנו עם מי להתייעץ תשלח אותנו לפעמים לקבל עיצות מאנשים במעגל הקרוב שהכוונה שלהם היא אולי טובה אבל זה לא תחום הידע שלהם, מה שבהחלט יכול להעמיק את תחושת הבדידות.
אפשר להקל על התחושה הזאת דרך מעגלים נעימים של מפגשי נטוורקינג, להשתייך לקבוצות פייסבוק שיש לנו תחושת חיבור אליהן: להתייעץ, לשתף ולתרום, למצוא ליווי עסקי שמתאים לדרך שלנו, לקחת קורסים ולהעשיר את עצמנו אל תוך עוגנים יציבים יותר בתוכנו, לעשות ימי עבודה במרחבי עבודה משותפים ועוד.
זה ירגיש לבד רק כל עוד נרגיש שאין לנו הרבה ברירות. 

פרפקציוניזם

לרצות שהדברים יתבצעו על הצד הטוב ביותר זהו ערך חשוב.
אבל אם אנחנו מוצאים את עצמנו נמנעים, דוחים ומתעכבים בהוצאת דברים לפועל, ממעטים להתקדם ומרגישים כשלון- חשוב לעצור ולבחון מה באמת עומד מאחורי תחושת הפרפקציוניזם הזאת?
האם קיים שם פחד שמנהל אותנו? האם בנינו לעצמנו בראש רף גבוה ולא אפשרי? תמיד נשאף לעשות את הדברים על הצד הטוב והמקצועי ביותר- אבל לפעמים כדאי שנתעדף את מה שאנחנו רוצים להשיג כדי שנוכל לממש את הביצוע ולהתקדם.
כך למשל, גם אם סרטון הוידאו שאנחנו רוצים להוציא החוצה ברשתות מאפשר הבנה מצוינת של המסר שלנו אבל השיער שלנו נראה לנו כמו סיבה מספיק טוב לא להעלות אותו- כדאי לחשב מחדש את הבחירה שלנו. אין באמת טעם לדחות שוב ושוב את הסרטון רק כדי להגיע לתוצאה ה"מושלמת".
לא מזמן שמעתי משפט נחמד ממישהי שהיא מעצבת אתרים וגרפיקה. היא סיפרה לי שבלימודים שלה עודדו אותם לצאת החוצה עם מה שהוא 'כמעט מושלם' מאשר להמשיך ולדחות עוד: "אם זה מושלם, כנראה שזה יצא מאוחר מידי". 

הקושי לעשות "משהו שהוא לא אני"

לפעמים נפגוש משימות או צמתים שלא נזהה בהם את עצמנו ממבט ראשון.
"לצלם סרטון וידאו זה לא אני" או, "זה לא כל כך אני לפרסם המלצה שכתבו עלי". בתוך מרכיבי ניהול העסק אנחנו עושים הרבה מאוד דברים חדשים לראשונה וגם כאלה שאולי בחיים הפרטיים שלנו נעשה פחות.
זה קורה באופן טבעי כשלחברים שלנו אנחנו לא צריכים לשווק את העוגה המעוצבת שהכנו אבל כדי להגיע ללקוחות חדשים, זה בהחלט צעד חשוב בדרך.
במצבים כאלה שווה לבדוק האם אנחנו מסרבים לזוז מאיזור הנוחות שלנו או, האם באמת מדובר בעקרון וערך חשוב שלא נרצה לחצות אותו. 

דחיינות

בתוך ריבוי המשימות של היבטי העסק השונים, יש את המשימות האלה שנגררות ממקום למקום וגם כשאנחנו מתכננים לבצע אותן הן "בדיוק" מתפספסות, לא מתאפשרות ונדחות.
הדחיינות כשלעצמה יוצרת הרבה פעמים מצוקה כי היא מובילה אותנו לתחושה שאנחנו "לא בסדר", שאין לנו את הכח להתמודד עם מה שמאיים עלינו, או, שאנחנו עצלנים.
כשאנחנו פוגשים בדחיינות היא לרוב תגרור איתה רגשות אשם וכעס שמופנים כלפי עצמנו, מה שעוד יותר מקשה על העשייה.
הדחיינות מגיעה מתוך פחד והמנעות וכשנבין מדוע- יהיה לנו הרבה יותר לחצות אותה ונכעס על עצמנו פחות.
הרי אם היינו פוגשים ילד קטן שמספר לנו שהוא מפחד לחצות את הכביש אנחנו לא ננזוף או או נאיץ בו, רוב הסיכויים שנחזיק לו את היד, נלמד אותו ונעזור לו עם הקושי שלו. אז מדוע שלא נעשה ככה גם כלפי עצמנו?

ניהול עסק עצמאי הוא הרבה מעבר לתכנון אסטרטגי או שיווק חכם – זה גם מסע אישי עמוק של התפתחות רגשית והתמודדות עם החלקים הכי אנושיים שבנו. האתגרים שבדרך לא נועדו לשבור אותנו, אלא להאיר על המקומות שזקוקים לתשומת לב, לחמלה ולצמיחה.
כשאנחנו לומדים להקשיב לרגשות שעולים, לשהות איתם בלי שיפוט ולבחור להגיב ממקום של חוזק פנימי – אנחנו לא רק מקדמים את העסק שלנו, אלא גם את עצמנו. חשוב שנזכור, בכל שלב בדרך, שהמסע הזה לא דורש שלמות – אלא נוכחות, כנות ואמונה ביכולת שלנו לגדול.